החשד למחלת ריאה חסימתית עולה לאחר סימני קוצר נשימה והיסטוריה מתאימה של עישון או חשיפה למזהמים.
רוב חולי COPD הם אנשים מעל גיל 40, אשר מעשנים למעלה מ-20 שנה, ובמקרה שאדם כזה מגיע אל רופא המשפחה עם סימני קוצר נשימה, הוא בדרך כלל יעבור גם בירור למחלת ריאה חסימתית.
בדיקות הדמיה
הבדיקות המהירות ביותר לאבחנת מחלת ריאה חסימתית הן בדיקות הדמיה, בעזרתן ניתן לבחון את האנטומיה של הריאות ובית החזה ולהצביע על פתולוגיות שעלולות להחשיד למחלת ריאה חסימתית.
- צילום חזה – בדיקת ההדמיה הפשוטה והנפוצה ביותר, בעזרתה ניתן לזהות בקלות רבה סימני אמפיזמה. מלבד זאת, בדיקה זו חשובה על מנת לשלול מצבים נוספים כמו סרטן, בעיה מכנית או אי ספיקת לב.
- בדיקת CT – בדיקת הדמייה מורכבת יותר המספקת תמונה של חתכים של הגוף. תוצר ה-CT מספק תמונות ברזולוציה גבוהה ביותר אשר מאפשרת להגיע לאבחנה מדוייקת יותר. בדומה לצילום חזה, גם בדיקת CT מציגה סימנים של אמפיזמה וניתן לשלול בעזרתה מצבים רפואיים אחרים. כמו כן, הבדיקה מאפשרת לבדוק האם מדובר בפגם ממוקם שניתן להסיר בניתוח או שכלל רקמת הריאות נפגעה.
בדיקות מעבדה
באמצעות בדיקות המעבדה להדגים פגיעה ריאתית ולהראות קשיים בשחלוף הגזים ובתפקוד הריאה. כמו כן, ניתן באמצעות בדיקות ליחה לאפיין גורמים שונים שיכולים לגרום למחלות ריאה ובכך לשלול COPD.
- בדיקת גזים בדם (אסטרופ) – זוהי בדיקה המספקת מידע לגבי אספקת החמצן לדם. באמצעות בדיקה זו ניתן לבחון את רמת החמצן ורמת הפחמן הדו חמצני בדם, ובעזרתה אפשר להגיע למסקנה האם קיימת פגיעה ריאתית. על מנת לקבל תוצאות מדוייקות יותר, ניתן לקחת את הדם מעורק, ולא מוריד כמו בשאר בדיקות הדם, אך גם בדיקה ורידית יכולה לספק מידע.
- דגימת ליחה – אצל חולים המשתעלים שיעול פרודוקטיבי (כלומר שיעול הכולל ליחה) ניתן לקחת דגימת ליחה ולבדוק אותה לגילוי סימנים של מחלות אחרות. בדגימת ליחה ניתן לזהות סימנים למחלות ריאה קשות כמו סוג מסויים של סרטן הריאה וזיהום חיידקי, ולכן בדיקה זו שימושים בעיקר כדי לשלול מחלת ריאה חסימתית.
מבחני תפקודי ריאה
הבדיקה השימושית והמהימנה ביותר לאבחנה של מחלת ריאה חסימתית היא בדיקת תפקודי ריאה, הנקראת גם בדיקת ספירומטריה.
בדיקה זו מאפשרת לבדוק את נפח הריאות, היכולת לשאוף אוויר ולנשוף וממנה ניתן להסיק לגבי מחלת ריאה חסימתית או מחלה אחרת. במהלך בדיקת הספירומטריה, הנבדקים מתבקשים לשאוף אוויר דרך צינור הספירומטר ולאחר מכן לנשוף אותו בחוזקה.
הבדיקה בודקת את נפח האוויר הנשאף ואת היכולת להוציא אותו החוצה מהר. אחד הערכים המשמעותיים המתגלים בבדיקה זו הוא FEV1 (Forced Expiratory Volume in 1 second), המציין את כמות האוויר שננשפה במשך שניה אחת.
במידה ומדובר בערכים נמוכים מהנורמה או מבדיקה קודמת, זה עלול להעלות את החשד למחלת ריאה חסימתית.
לאחר סיום הבדיקה, מכשיר הספירומטר מוציא פלט המתאר את מהלך השאיפה והנשיפה, ועל פי התוצאות רופא הריאה יכול לאבחן את מצב הריאות, האם מדובר במחלת ריאה חסימתית או במחלה אחרת ומהו מצב הריאות בהשוואה לבדיקות הקודמות.
מי צריך לעבור בדיקות לאבחון מחלת ריאה חסימתית?
מחלת ריאה חסימתית היא מחלה שמתפתחת בהדרגתיות, ולא גורמת לסימנים משמעותיים עד שנגרם נזק ריאתי משמעותי.
ביצוע בדיקות סקר אצל אנשים מעשנים יכול לעזור לאפיין את מצב הריאות שלהם ולבדוק האם קיים סיכון לפתח COPD בעתיד.
בדיקות ספירומטריה תקופתיות אצל אנשים מעשנים יכולות בהחלט לעזור לאבחן את הפגיעה הריאתית בשלב מוקדם, ויש להתייעץ בנוגע לכך עם רופא המשפחה במקרה הצורך.
אולי יעניין אותך גם:
טיפול חדשני עשוי לדחות את הצורך בהשתלות ריאה בקרב הסובלים מ-COPD