הריאה, האיבר שאחראי על אספקת החמצן לדם ולגוף, מתכווצת ומתרחבת בבית החזה כדי לאפשר חילוף של האוויר שנמצא בתוכה. התכווצות והתרחבות הריאה נעשית באמצעות שרירים בבית החזה, ובעיקר בעזרת הסרעפת.
כדי לאפשר הצמדה של הריאה לבית החזה, הריאה מוקפת בקרום דו שכבתי – הפלוארה. קרום זה מכיל שתי שכבות עדינות של רקמה, שבניהם מעט נוזל. כאשר מתמתח בית החזה נמשך איתו הקרום החיצוני של הפלוארה (הפלוארה הפריאטלית), שמושכת בתורה את הקרום הפנימי (הפלוארה הויסצרלית).
משיכה הדדית זו מתאפשרת בעקבות לחצים שליליים במרווח שבין הקרומים. הקרום הפנימי מושך בתורו את הריאה, וכך מתאפשר שינוי מחזורי בנפחי הריאה, בהתאם לתהליך הנשימה.
מה הוא חזה אוויר?
חזה אוויר הוא מצב שבו נפגעת הפלוארה, ולכן אין התרחבות תקינה של הריאה. חזה אוויר נקרא בשפה הרפואית "פנאומטורקס" (פנאומו – אוויר , תורקס – בית החזה). כאשר נוצר חור בפלוארה מתבטלים הלחצים השליליים שבין הקרומים, ובית החזה המתרחב לא מושך אחריו את רקמת הריאה.
הריאה אלסטית באופייה, ונוטה להתכווץ כאשר לא מפעלים עליה כוחות חיצוניים. לכן, בחזה אוויר אין אוורור מספק של הריאה, ואין מעבר של חמצן באותה ריאה לדם.
מצב מסוכן ומסובך יותר הוא חזה אוויר בלחץ (Tension pneumothorax). בחזה אוויר בלחץ האוויר שחודר אל קרום הפלוארה מצטבר ללא יכולת להשתחרר מהגוף, ולוחץ על רקמת הריאה באותו צד. מצב זה מסכן חיים ויכול להביא להתמוטטות של הנפגע בעקבות אי ספיקה נשימתית פתאומית.
מה גורם לחזה אוויר?
קיימות שלוש קבוצות עיקריות של אטיולוגיות (סיבות רפואיות) להופעה של חזה אוויר. הסיבה החשובה ביותר היא פגיעת טראומה לבית החזה, שיצרה נזק לקרום הפלוארה. נזק זה יכול להופיע, למשל, בתאונת דרכים או בפגיעת הדף. כל חולי הטראומה מקבלים הערכה מיידית בבית החולים בשאלה של הימאות חזה אוויר וחזה אוויר בלחץ.
קבוצה אחרות של גורמים לחזה אוויר הם גורמים יאטרוגנים – שנגרמו כתוצאה מפעילות רפואית או כסיבוך של פרוצדורה רפואית.
ניקוז של נוזל ריאתי (פלוארי), המתבצע לעיתים תכופות במחלוקת רבות בבית החולים יכול להביא לניקוב של הפלוארה והופעת חזה אוויר.
במקרים נדירים למדי יכול להופיע חזה אוויר באופן ספונטני, ללא סיבה נראית לעין. מצב זה שכיח יותר בגברים צעירים, רזים וגבוהים.
איבחון חזה אוויר
אבחנה של חזה אוויר מבוססת בראש ובראשונה על הערכה קלינית מדוקדקת של החולה עם בדיקה גופנית.
החולה יראה סימנים של קוצר נשימה, ובהאזנה לריאות יהיה ניתן להבחין באזור ללא כניסת אוויר תקינה.
אמצעי עזר חשוב נוסף לאבחנה הוא צילום חזה, שבו ניתן להבחין באוויר מחוץ לריאה, עם קו עדין המפריד בין רקמת הריאה התקינה לאוויר המצטבר מסביבה. במצבים של חזה אוויר בלחץ אפשר לראות סימנים של לחץ על הריאה ובית החזה – סטיית של קנה הנשימה לצד ההפוך, הסטה השל המיצר (המדיאסטנום) והלב, ועוד. במקרים גבוליים ניתן להיעזר גם בבדיקת CT לאישור האבחנה.
הטיפול בחזה אוויר
חזה אוויר, ובייחוד חזה אוויר בלחץ, יכול להיות מצב חירום רפואיים, בייחוד בהקשר של פגיעה טראומטית, למשל לאחר תאונת דרכים.
הטיפול הטוב ביותר מתבצע בחדר טראומה בבית החולים וכולל החדרת נקז בין צלעי, המנקז את האוויר שהצטבר מסביב לריאה, עד לריפוי הפלוארה.
במידה וחושדים בחזה אוויר בסיטואציה קלינית שבין אין אפשרות להחדרה של נקז חזה, הפתרון הטוב והמהיר ביותר הוא ניקוז הריאה באמצעות מחט, המוחדרת גבוה בקדמת בית החזה.
חזה אויר שנוצר לאחר פרוצדורות רפואיות מסוכן פחות. כאשר מדובר בחזה אוויר משמעותי, ניתן להתקין נקז חזה, כפי שתואר קודם לכן.
חזה אוויר עם נפח קטן יכול להיות מטופל באופן שמרני, עם מעקב אחר החולה וללא צורך בטיפול נוסף.
ראו גם: