דלקתדרכי האוויר מחולקות באופן גס לדרכי האוויר העליונות, ודרכי האוויר התחתונות. האוויר שאנו שואפים עובר דרך הפה והלוע אל קנה הנשימה, ומשם אל הסמפונות הגדולים – שנים או שלושה בכל ריאה/הסמפונות הגדולים מתחלקים פעמים רבות, תוך כדי שינוי במבנה הדופן שלהם, הידקקות, והפחתה בקוטר הכללי.

לאחר מספר חלוקות מכונים הסימפונות הקטנים סימפונונות (באנגלית: Bronchioles). בסמפונות הקטנים מתחיל חילוף גזים בין האוויר בריאה לבין כלי הדם, והם מסתיימים בנאדיות הריאה – כדורים זעירים בהם מועבר עיקר החמצן לדם, ונקלט הפחמן הדו חמצני. מחלת  BOOP פוגעת בדרכי האוויר הקטנות ובנאדיות.

מה היא מחלת BOOP?

מחלת BOOP היא מחלה דלקתית קשה של הריאה. שמה של המחלה התקבל מראשי התיבות: Bronchiolitis obliterans organizing pneumonia (בתרגום לעברית: דלקת סימפונות קטנים עם חסימה ודלקת ריאות מאורגנת).

שמה המסובך למדי של המחלה מרמז מעט על תהליכי ההיווצרות שלה, הכוללים דלקת ריאתית הדומה במאפייניה לדלקת ריאות, עם חסימה של הסימפונות הקטנים, המספקים אוויר לנאדיות הריאה.

שמה הנוסף של המחלה הוא COP- cryptogenic organizing pneumonia (בעברית: דלקת ריאות חביונית).

האטיולוגיה (הסיבה הרפואית) להופעתה של המחלה איננה ידועה. היא נוטה להופיע בעשור החמישי והשישי לחיים.

סימנים וסימפטומים במחלה

הסתמנות המחלה יכולה להיות מגוונת למדי. החולים מתלוננים על מחלה דמוית שפעת, עם שיעול , חום, בחילה, עייפות ולעיתים גם אובדן משקל.

הסימנים הללו אינם ספציפיים, ויכולים בקלות להתאים למחלות רבות, למשל לדלקת ריאות ממושכת. בבדיקה גופנית ניתן לשמוע חרחורים בהאזנה לריאות עם סטטוסטקופ, אך גם אלו אינם סימן ספציפי למחלה.

החולים סובלים מהפרעה באספקת החמצן לדם (היפוקסמיה) בעקבות הנזק הריאתי. חשד למחלת BOOP מתעורר בעיקר כאשר החולה סובל ממחלה דמוית דלקת ריאות שאיננה חולפת תחת טיפול מתאים לאורך זמן ממושך, ומראה סימנים של דלקת כרונית.

כיצד מאבחנים BOOP?

בנוכחות סימנים קליניים מחשידים, בדיקות העזר יכולות לסייע מאוד לאבחנה. התמונה הרנטגנית אופיינית, וניתן לראות בה ריאות תקינות עם פיזור של הצללות בנאדיות הריאה, המסמנות את התהליך הדלקתי בדרכי האוויר הקטנות.

הצללות אלו יכולות להופיע לסירוגין במקומות שונים בריאה, ולא נותרות קבועות וממקומות. סיוע נוסף לאבחנה נעשה באמצעי הדמייה משוכללים יותר, כדוגמת טומוגרפיה ממוחשבת ("סי-טי"), שבה רואים אזורים ברקמת הריאה עם מראה המתואר כ"זכוכתי" (ground glass), עיבוי של דופן דרכי האוויר והרחבתם.

השינויים המופיעים במחלה נצפים בעיקר בחלקים החיצוניים של הריאה (פריפרים) ופחות במרכז הריאה.

כאשר מבחינים בתמונה המחשידה באמצעי ההדמייה, אפשר ליטול דגימת רקמה (ביופסיה) כדי לאשר את האבחנה.

דגימת הרקמה מראה "רקמת גרעון" העשירה בתאי דלקת, ומשפיעה כל  דרכי האוויר הקטנים ונאדיות הריאה. לעיתים קרובות אפשר גם להבחין בדלקת ריאתית כרונית, המתבטאת במספר רב של תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים ומונוציטים,

מה הטיפול ב –BOOP?

מכיוון שמדובר במחלה דלקתית שהאטיולוגיה שלה איננה ידועה, הטיפול כולל בעיקר עיכוב בלתי ספציפי של מערכת החיסון, שנועד להתגבר על התגובה הדלקתית שהתפרצה בריאה.

הטיפול היעיל ביותר הידוע במחלה הוא טיפול בסטרואידים, המדכאים את מערכת החיסון ומפחיתים את התגובה הדלקתית.

הטיפול בסטרואידים יעיל למדי בכשני שליש מהחולים, ומוביל אצלם להחלמה מהמחלה. עם זאת, חולים אחרים יכולים לפתח מחלה סוערת גם תחת הטיפול בסטרואידים, מחלה שיכולה אף להוביל למותם.

הטיפול בסטרואידים ניתן במינון גבוה למשך תקופה של בין חצי שנה לשנה, תוך כדי הפחתה במינון. ירידה מהירה בטיפול התרופתי יכולה להוביל לחזרה של המחלה והתלקחות מחודשת. כדאי לדעת, שעל אף שסטרואדים הן תרופות יעילות ביותר בדיכוי מערכת החיסון, תופעות הלוואי שלהם מרובות ומשמעותיות.

ראו גם:

כיצד כדאי לטפל בדלקת ריאות?

דילוג לתוכן