אוטם הוא מצב של הפרעה באספקת דם לרקמה הגורם לנזק איסכמי (על רקע מחסור בחמצן), ואוטם ריאתי הוא מצב בו תסחיף ריאתי גרם להפרעה באספקת הדם לרקמת הריאה והוביל לנזק בלתי הפיך.
אוטם ריאתי הוא השלב האחרון של תסחיף ריאתי, המופיע לאחר שלא טופל כראוי והוביל כאמור לנזק ארוך טווח.
כאשר מדברים על אוטם ריאתי בדרך כלל מדובר בסוג של תסחיף ריאתי קטן המתבטא בכאב עז.
התסחיף הריאתי נוצר על רקע הגעת קריש דם או חומר אחר (כמו תסחיף שומן) אל הריאות וגורם לחסימה.
במידה ומדובר בתסחיף גדול, הוא אינו מגיע אל דרכי האוויר הקטנות ולא מפעיל לחץ על שכבת הפלאורה ולכן אינו כואב.
בתסחיפים קטנים הגורמים לאוטם, הפגיעה היא במיקום פריפרי, בדרכי האוויר הקטנות ונוצר לחץ על שכבת הפלאורה. מכיוון ששכבת הפלאורה מעוצבבת, מופיע במקרים של אוטם ריאתי כאב חריף ביותר המוחמר בנשימה.
כ-10% ממקרי התסחיף הריאתי מתבטאים באוטם ריאתי, בעיקר כאשר מדובר באנשים עם מחלה לבבית ברקע.
תהליך יצירת קריש הדם
קרישי הדם הגורמים לתסחיף ריאתי ובסופו של דבר לאוטם ריאתי מופיעים לאחר שקריש גדול המצוי בצורה יציבה בוורידי הרגליים מתפרק, וחלקיו "נסחפים" אל עבר הריאות.
קרישים בורידי הרגליים הם תופעה נפוצה, הנגרמת לאור סיבות רבות. כאשר הקריש יציב, הוא אינו מוביל לנזקים חריפים והגוף מתמודד איתו בצורה טובה.
אך במידה והוא מתפרק, חלקיו הקטנים מובלים על ידי המערכת הורידית אל הלב ומשם מוכנסים אל הריאות. בסופו של דבר, הקריש נתקע בכלי הדם הריאתיים ובמידה ואינו מטופל עלול לגרום לאוטם.
אבחנה של אוטם ריאתי
קיימים דרכים שונות לאבחן אוטם ריאתי, וניתן לעשות זאת באמצעות בדיקות הדמיה שונות, וכן באמצעות בדיקות נוספות.
בדיקת אולטרסאונד/דופלר
בדיקה לא פולשנית הנקראת גם בדיקת דופלקס ובה בודקים את זרימת הדם בורידי הרגליים באמצעות מכשיר אולטרסאונד.
בעזרת בדיקה זו ניתן לבחון את זרימת הדם בורידי הרגליים, האחראים כאמור על רוב המקרים של התפתחות תסחיף ואוטם ריאתיים. במידה ומזהים פקקת ורידים, החשד לתסחיף ריאתי כמובן עולה.
צילום חזה
שיטת ההדמיה הפשוטה ביותר מאפשרת לראות שינויים ברקמת הריאה. ברוב מקרי האוטם הריאתי רואים סימן דמוי יתד, המעיד על ההפרעה שנוצרה.
במקרים רבים צילום החזה לא מספק את האבחנה הנדרשת, אך מאפשר לשלול מצבים אחרים המובילים לסימנים דומים כמו דלקת ריאות או מחלת לב.
צילום CT ספירלי
הדמייה בפרוטוקול זה מתבצעת על ידי מכשיר שמסתובב סביב הגוף ומספק תמונה תלת מימדית.
באמצעות שיטה זו ניתן לקבל תמונה ברזולוציה גבוהה מאוד ולעמוד על שינויים ברקמת הריאה, כולל תסחיף ריאתי ואוטם ריאתי.
במקרים של חשד מוגבר לאוטם ריאתי, ניתן להזריק חומר ניגוד המאפשר תמונה טובה יותר המשפרת את יכולת האבחנה.
סריקת ריאה
מבחן מיוחד הנפוץ פחות מהבדיקות הקודמות, הבודק את ההבדל בין האוורור הריאתי ובין הפרפוזיה.
במילים אחרות, באמצעות בדיקה זו ניתן לראות מהי כמות החמצן המגיע מהאוויר אל כלי הדם הריאתיים, והאם האוויר הנשאף מספק בצורה שווה את כל חלקי הריאה.
במקרים של אוטם ריאתי, בדיקה זו תראה שקיימים אזורים בריאה שלא מקבלים חמצן בצורה טובה, ולכן החשד לאוטם ריאתי עולה.
בבדיקה זו משתמשים בכמות קטנה של חומר רדיואקטיבי, המאפשר לבדוק בצורה טובה את יחס האוורור והפרפוזיה.
בדיקת D-dimer
זוהי בדיקת דם המשמשת בעיקר לשלילת תסחיף ריאתי ואוטם ריאתי. זוהי בדיקה שעוזרת בעיקר לשלילה ולא משתמשים בה לצרכים אבחנתיים, ורמה נמוכה של D-dimer שוללת הופעת תסחיף ריאתי.