תגובה אלרגית היא הפעלה של מערכת החיסון באופן מוגבר, שאיננו נדרש. תגובות אלרגיות מסווגות בדרך כלל לארבעה סוגים עיקריים, על פי המרכיב של מערכת החיסון שעבר שפעול.
תגובות אלרגיות יכולות להיות כתוצאה מפעילות לא תקינה של נוגדנים, תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים , ועוד. התגובה האלרגית יכולה להיות תגובה מקומית בלבד (למשל: אודם בעור), או להופיע בכל איברי הגוף (כמו בשוק אלרגי, אנאפילקסיס).
אנשים שונים חשופים בצורה שונה לתגובות אלרגיות, בעקבות השונות העצומה הקיימת בין מערכות החיסון בין אדם לרעהו. מוקד חשוב של התגובה האלרגית היא הריאה ודרכי האוויר. תגובה אלרגית יכולה להיות חריפה או כרונית וממושכת.
ביטויים של תגובה אלרגית חריפה
תגובה אלרגית חריפה ומהירה יכולה להתבטא בסגירה מהירה של דרכי האוויר העליונות או התחתונות. סגירה מהירה של דרכי האוויר העליונות מתרחשת באזור מיתרי הקול, ונקראת "לרינגוספזאם" (Laringospasm), ואילו סגירה של דרכי האויר התחתונות נקראת "ברונכוספזאם" (Bronchospasm).
תגובות חריפות אלו מסכנות את החיים באופן מיידי, ודורשות טיפול רפואי דחוף. לעיתים, כחלק מהתגובה האלרגית מופיעה נפיחות מהירה ומשמעותית של הרקמות הרכות שיכולה לחסום גם היא את דרכי הנשימה.
תגובה אלרגית כזו יכולה להופיע כתוצאה מאכילת מזון המעורר את התגובה, עקיצת דבורה (במידה ורגישים לה), תרופות שונות ועוד.
הטיפול המיידי כולל הזרקה של אדרנלין, המרחיב את דרכי הנשימה. אצל חולים שפיתחו בעבר תגובה אלרגית חריפה מצוי מזרק "אפיפן" שניתן להזרקה עצמית מהירה גם ללא עזרת צוות רפואי כדי להציל חיים.
תגובה אלרגית כרונית
תגובה אלרגית כרונית של דרכי הנשימה מתבטאת בעיקר במחלת האסטמה (asthma). מחלה זו מאופיינת בתגובתיות יתר של הריאות, שיכולה להוביל לקוצר נשימה חריף ומצבים מסכני חיים. מחלת האסטמה היא מחלה כרונית, עם תגובה אלרגית ארוכה וממושכת.
עם זאת, המחלה עצמה מתבטאת בהתקפים פתאומיים של קוצר נשימה. בתגובה האלרגית המופיעה במחלת האסטמה תאי פיטום (MAST cells) משחררים היסטמין וגורמים דלקתיים אחרים כתוגבה לקשירתם של נוגדנים מסוג IgE. נוגדנים אלו שותפים לתגובות אלרגיות רבות, והם נקשרים לאלרגנים בסביבה.
הפרשתם של החומרים הדלקתיים גוררת תגובה דלקתית בדופן דרכי האויר הקטנות והבינוניות, עם הופעה של בצקת, גדילה והתפתחות של תאי שריר, וחסימה של החלל.
הטיפול בתגובה האלרגית הכרונית כולל בעיקר מרחיבי סימפונות וסטרואידים הניתנים בעזרת משאפים. מרחיבי סימפונות (המפורסם והשימושי שבהם נקרא ונטולין) יעילים כטיפול במצב החריף של קוצר הנשימה.
לעומת זאת, מתן של סטרואידים באמצעות משאפים מקטין את התגובה האלרגית הכרונית. סטרואידים משמשים כמדכאי מערכת החיסון, ולכן משפרים את מצבו הכללי של החולה, תדירות ההתקפים מהם הוא סובל, וחומרתם. כיום ישנם בשימוש תרופות רבות אחרות המדכאות את מערכת החסיון בדרכים מתוחכמות (לדגומא: קשירה אל נוגדנים מסוג IgE וניטרולם).
מה גורם לתגובה האלרגית?
למעשה, כמעט כל חומר זר יכול לשמש כ"אלרגן" – חומר המגרה את מערכת החיסון של הגוף וגורר תגובה אלרגית. מערכת החיסון שלנו מתפתחת בתהליך מסובך ומורכב, השונה מאדם למשנהו, ויוצר באופן אקראי נוגדנים המזהים חומרים שונים.
זיהוי של אלרגנים על ידי נוגדנים מסג IgE יכול לגרור תגובה אלרגית. עם זאת, קיימים חומרים שאלרגיה אליהם נפוצה יותר.
אלרגיה לעקיצות דבורה נפוצה באופן יחסי, כמו גם אלרגיה למוצרי מזון מסויימים, כדוגמת בוטנים. תגובות אלרגיות לתרופות נפוצות גם הן, והידועה שבהן היא תגובה אלרגית לאנטיביוטיקה "פנצילין" ונגזרותיה.
תגובה אלרגית לתרופה יכולה להופיע גם בצורה החמורה של "שוק אלרגי" – אנאפילקסיס, ובמקרים של תגובה כזו יש לתת את הטיפול המתאים ולהימנע ממתן תרופה זו ותרופות דומות לה בעתיד.
ראו גם: