האנטיביוטיקה הפכה כבר מזמן למרכיב בלתי נפרד מארון התרופות של כל אחד מאיתנו. כמעט כל תינוק שנולד בארץ מקבל לפחות מנה אחת של אנטיביוטיקה בשנתיים הראשונות לחייו. עד כדי כך הפך השימוש באנטיביוטיקה לנפוץ.
מאז שנת 1928 בה אלכסנדר פלמינג גילה את הפנצילין, חלה התקדמות עצומה בהתמודדות שלנו בני האדם עם מחלות זיהומיות. התחלנו להשתמש באנטיביוטיקה כטיפול לכל מחלה זיהומית חיידקית, והצלחנו על-ידי כך להציל מיליוני אנשים ברחבי העולם כולו.
הבעיה עם השימוש המופרז באנטיביוטיקה אותה לא צפינו מראש היא יצירה של עמידות. ככל שאנחנו משתמשים ביותר אנטיביוטיקות, גם בחזקות שבהן, אנו למעשה משמידים את החיידקים החלשים ומאפשרים לחיידקים חזקים לרכוש עמידות שגורמת להם לא להיות מושפעים מהאנטיביוטיקה. בעיית העמידות היא בעיה קשה שכעת מנסים למצוא לה פתרון.
פרט לבעיית העמידות, שימוש באנטיביוטיקה משפיע גם על אוכלוסיית החיידקים ה"טובים" שנמצאים בגופנו. מחקר חדש מגלה כי שימוש באנטיביוטיקה משמיד חלק מחיידקי המעיים שלנו, ובכך גורם לנטייה לפתח אסתמה ואלרגיות.
המחקר החדש ותוצאותיו
לאחרונה פורסם במגזין לביולוגיה מולקולארית של האיחוד האירופי EMBO מאמר המתאר מחקר שביצעו חוקרים מאוניברסיטת UBC שבקנדה, במטרה לבדוק את ההשפעה שיש לתרופות אנטיביוטיות שונות על אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול של עכברי מעבדה.
במסגרת המחקר, החוקרים חשפו קבוצה של עכברים מבוגרים וקבוצה של עכברים צעירים לשני סוגים של אנטיביוטיקה שנמצאת בשימוש נפוץ: ונקומיצין וסטרפטומיצין. התברר כי ונקומיצין, שהיא האנטיביוטיקה החזקה מבין השתיים, משפיע מאוד על הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי של העכברים.
כמו כן, נמצא הבדל בין העכברים הצעירים לעכברים המבוגרים, כאשר העכברים הצעירים הושפעו בצורה משמעותית יותר מהאנטיביוטיקה. מכאן הסיקו החוקרים כי ההשפעה הקריטית שיש לאנטיביוטיקה על התפתחות המערכת החיסונית היא בתקופת הילדות.
שינוי בהרכב אוכלוסיית חיידקי המעי נקשר בעבר לתגובות לא תקינות של מערכת החיסון. אחת מהתגובות הללו היא מחלת האסתמה שהיא למעשה תהליך דלקתי של צינורות הנשימה.
אסתמה, אלרגיות ואנטיביוטיקה
מזה שנים רבות ידועה בעולם הרפואה "התיאוריה ההיגיינית". תיאוריה זו באה להסביר את העובדה ששכיחותן של מחלות אלרגיות כמו אסתמה היא גבוהה מאוד במדינות מערביות מפותחות, בעוד שבמדינות עולם שלישי שיעורי האסתמה והאלרגיות הם נמוכים בהרבה.
על-פי התיאוריה ההיגיינית, העובדה שתנאי הסניטציה בעולם המערבי הם טובים, גורמת לכך שילדינו אינם נחשפים לחיידקים וזיהומים בשיעור רב בילדותם. דבר זה גורם לשינוי במערכת החיסונית שלהם שגורם לה להיות מועדת להגיב ברגישות יתר לאלרגנים וחומרים אחרים. אחד הביטויים של רגישות יתר זו יכול להיות תחלואה גבוהה במחלות כמו אסתמה.
עוד אישוש לתיאוריה ההיגיינית נמצא במחקרים שהוכיחו כי ילדים החיים בעיר נוטים לחלות באסתמה יותר מילדים החיים בכפר.
האסתמה הפכה למעין מגיפה של העולם המודרני. למעלה מ-100 מיליון בני אדם ברחבי העולם חולים באסתמה וההערכות צופות ששכיחות המחלה תגדל בכ-50% בכל עשור. על אף הטיפולים הקיימים כיום לאסתמה, המחלה ממשיכה במגמת עלייה ובייחוד במדינות המתועשות. האלרגיה משחקת תפקיד חשוב בהתפתחות של אסתמה, וגם שכיחות התגובות האלרגיות בעולם המערבי הולכת ועולה- 80% ממקרי האלרגיה החדשים שמתגלים הם בקרב ילדים בני 18 ומטה.
האנטיביוטיקה והשימוש בה מתקשרים לתיאוריה ההיגיינית בכך שהן מונעות מילדינו חשיפה למזהמים שיש לה חיוניות מסוימת בכל הנוגע להתפתחות תקינה של המערכת החיסונית כדי שזו תוכל להגן עלינו בצורה טובה יותר. מסיבה זו, מציינים מומחים, יש לשקול בכובד ראש מתן של אנטיביוטיקה לילדים צעירים.