אבחון אסתמה

ההופעה הקלינית של חולי אסתמה טיפוסית מאוד, ופעמים רבות ניתן להגיע לחשד מוצק על פי תיאור המחלה וממצאים פיזיקליים.

לעומת זאת, קיימים מקרים (בעיקר במבוגרים) בהם אבחנת המחלה קשה מאוד, מכיוון שאינה מתבטאת בצורה אופיינית והסימנים שלה דומים מאוד למחלות אחרות.

לשם כך, לא מסתפקים רק בהיסטוריה הרפואית ובבדיקה, אלא משתמשים במבחנים רגישים יותר בעזרתם ניתן לאבחן את המחלה.

בדיקות תפקודי ריאה

על מנת להעריך את יכולת הריאה ואת התפקוד השוטף שלה, מבצעים מספר מבחנים שמספקים הערכה בנוגע למצב הריאות.

פעמים רבות, מבצעים את מבחני תפקודי הריאה בשני שלבים: לפני ואחרי שימוש במרחיבי סימפונות.

על ידי בדיקה זו ניתן לבדוק את השפעת מרחיבי הסימפונות ובמידה ותפקוד הריאה משתפר ניתן להעריך אשר אכן מדובר באסתמה. הבדיקות העיקריות לתפקודי ריאה:

ספירומטריה

מבחן המעריך את נפח הריאות ואת כמות האוויר שיוצאת מהן במשך שניה אחת.

בבדיקה זו הנבדקים מכניסים לפה מכשיר מיוחד ומבצאים שאיפה ארוכה ולאחריה נשיפה בשיא הכוח.

לאחר עיבוד ממוחשב מספקת הבדיקה עקומה שיכולה לתאר את תפקודי הריאה ולאבחן אסתמה.

בדיקה זו יעילה ומדויקת מאוד, אך החיסרון הגדול הוא זמינות נמוכה – ברוב המרפאות וחדרי המיון לא קיים ספירומטר בצורה זמינה.

בדיקת Peak Flow

זוהי בדיקה המשתמשת במכשיר הבודק את עצמת הנשיפה. מדובר בצינור הכולל פס פלסטיק שזז קדימה במהלך הנשיפה ומסמן את עצמת הנשיפה.

מצב בו עצמת הנשיפה נמוכה ביחס לנורמה עלול לסמן ירידה בתפקודי הריאה ולהעלות את החשד לאסתמה.

מבחנים נוספים

קיימים מבחנים נוספים בעלי רגישות וספציפיות גדולה יותר המשמשים לאבחנה של אסתמה. אלה מבחנים מורכבים יותר אשר מבוצעים במקרים הקשים לאבחנה, ודורשים הגעה למכון ריאה. המבחנים הנוספים העיקריים הם:

מבחן תגר

אצל חולי אסתמה ניתן לאבחן את המחלה באמצעות שאיפה של חומר המעורר כיווץ סימפונות. ברוב המקרים משתמשים במתכולין אשר גורם לכיווץ הסימפונות ומהווה טריגר להתקף האסתמה.

בעוד אצל אנשים בריאים המתכולין לא יגרום לשינוי משמעותי בתפקודי הריאה, חולי אסתמה יגיבו למבחן בהתקף של קוצר נשימה וצפצופים.

מבחן זה שימושי בעיקר במקרים שמבחני תפקודי הריאה תקינים ועדיין חושדים באסתמה, ומאפשר אבחנה טובה של המחלה.

מבחן NO

זהו מבחן פחות נפוץ המשמש במקרים נדירים במיוחד. במבחן זה מודדים את רמת הגז NO (Nitric Oxide) באוויר הננשף. במידה וקיימת אסתמה, דרכי האוויר מכילות דלקת ורמת ה-NO באוויר הננשף תעלה.

זהו מבחן פחות נפוץ, ובדרך כלל מסתפקים במבחנים האחרים שהוזכרו לשם אבחנת המחלה.

סיווג חומרת המחלה

קביעת חומרת המחלה חשובה מאוד לשם התחלת טיפול והערכת מצב הריאות הכללי. החומרה נקבעת על פי מבחן תפקודי ריאה ותדירות ההתקפים, וחשובה מאוד לצורכי הטיפול.

יש לציין שחומרת המחלה עלולה להשתנות, בהתאם לחשיפה לאלרגנים, שינויים גופניים וגדילה אצל ילדים. מחלקים את האסתמה ל-4 שלבים עיקריים:

• mild intermittent – סימנים קלים המופיעים עד פעמיים בשבוע במהלך היום ועד פעמיים בחודש במהלך הלילה.
• Mild persistent – סימנים המופיעים יותר מפעמיים בשבוע אך לא יותר מפעם אחת ביום.
• Moderate persistent – סימנים המופיעים פעם ביום ויותר מפעם בשבוע בלילה.
• Severe persistent – סימנים המופיעים מספר פעמים ביום ברוב ימי השבוע וכמו כן בתדירות גבוהה גם בלילה.

הטיפול באסתמה מתבצע על פי שלבים בהתאם לדרגת החומרה של המחלה, ועל כן חשוב להקפיד על מעקב שוטף ועל הערכה מחודשת של מצב המחלה בהתאם להמלצת רופא הריאות.