חולי ריאות עשויים לסבול ממגוון מצבים בריאותיים נלווים, כולל שיעול וליחה, קשיי נשימה וחרחורים, לפעמים אפילו הופעת דם לאחר שיעול כבד. חלק מהחולים עשויים לחוות דלקות חוזרות ונשנות, התקפי קצרת ואסטמה. במקרים אחרים, חולי ריאות עם אבחוני ציסטות, סובלים גם מכאבים חמורים וירידה משמעותית בתפקוד מערכת הנשימה.
כסף מביטוח לאומי? רק אם נקבעו אחוזי נכות
כדי שחולה הריאות יוכל לקבל פיצוי כספי מביטוח לאומי, עליו לעבור תחילה אבחון שיקבע כיצד ניתן להגדיר את המחלה ממנה הוא סובל במונחי אחוזי נכות. קביעת אחוזי נכות בביטוח לאומי נעשה על סמך קריטריונים המגדירים סוגים שונים של מחלות ריאה ובנוסף – הגדרה של רמת החומרה. למשל, חולה אסטמה עם תפקוד תקין, שסובל מהתקפי אסטמה לעתים רחוקות בלבד וללא תופעות לוואי, הוא אינו זכאי לאחוזי נכות כלל.
אם המחלה מתבטאת בתסמינים רציניים, אחוזי הנכות יכולים להאמיר לארבעים אחוזים ויותר. דלקת ריאות עם השפעה על הסמפונות תביא להכרה בנכות בהתאם לחומרת התסמינים. אם החולה סובל גם מקוצר נשימה וזיהומים, אחוזי הנכות יוגדרו עד רמה של שישים ואפילו שמונים אחוזים.
מהו תהליך התביעה המוגשת לביטוח הלאומי?
יש לשלוח לביטוח לאומי את טופס התביעה בתוספת חוות דעתו המלומדת של הרופא המטפל, תסקירים ובדיקות קודמות. יש לציין איזה טיפול רפואי קבוע נדרש ובאילו תרופות החולה משתמש. היות ונציגי הביטוח הלאומי מתייחסים למכלול הליקויים עליהם מדווח התובע, חשוב שידווח גם על מחלות נוספות או מגבלות רפואיות מהן הוא סובל, מלבד מחלת הריאות. למשל, מחלת עור הנלווית למחלת הריאות, ברונכיטיס כרונית או נכות.
קצבת הנכות נקבעת בהתאם לרמת ההכנסה
בנוסף, צריכה הוועדה לקבוע כי עקב המחלה או המחלות שאובחנו, מוגבל החולה ביכולתו לעבוד, לפחות ברמה של חמישים אחוזים ויותר. ככל שאחוזי הנכות גבוהים יותר ויכולתו של החולה לעבוד נמוכה יותר – הקצבה שתשולם תהיה גבוהה יותר.
