קוצר נשימה והתקף אסתמה הם שני מושגים שלעתים קרובות נוהגים להתבלבל ביניהם מטעמים שונים. על מנת לעמוד על ההבדלים בין שני המצבים, יש להסביר מהו קוצר נשימה ומהי מחלת אסתמה כדי להבין את ההבדל בין השניים.
מה הוא התקף אסתמה על קצה המזלג?
התקף אסתמה נוצר על רקע תהליך דלקתי המשתרע החל מצינור קנה הנשימה וכלה בסמפונות כאשר הדלקת פוגעת בעיקר באזורים המכוסים בסחוס (הסמפונות). התגובה הדלקתית קשורה ברגישות מוגברת של נתיבי האוויר הגורמת לתהליך דלקתי כרוני שיכול להתקיים במשך שנים רבות. על גבי תהליך דלקתי כרוני זה נוצרות מדי פעם בפעם החרפות זמניות הנקראות התקפי אסתמה.
במהלך התקף אסתמה החולה עלול לסבול מצפופים בזמן הנשימה, משיעול, חרחורים, ליחה וכמובן שגם מקוצר נשימה. כבר כאן ניתן ללמוד כי קוצר נשימה הוא אחד מהתסמינים האפשריים של התקף אסתמה. ההתקף בדרך כלל מתפתח במהירות לאחר חשיפה לאלרגן מסוים כמו לדוגמה קרדית אבק הבית או אבקנים של פרחים מסוימים אם כי ייתכנו גם טריגרים אחרים להתפרצות ההתקף כמו לדוגמה פעילות גופנית או שינויים הורמונליים.
מה הוא קוצר נשימה?
בניגוד להתקף אסתמה שהינו מאפיין או מרכיב של מחלת האסתמה ולפיכך הוא ייחודי למחלה, הרי שקוצר נשימה הוא תסמין שאינו ספציפי.
המשמעות של כך היא שמדובר בתסמין שיכול להתפתח על רקע מגוון רחב של גורמים. באופן כללי קוצר נשימה הוא תסמין המתאר הרגשה של קושי לנשום והיעדר אוויר. מבחינה פיזיולוגית אין זה מן הנמנע שיופיע לאחר מאמץ גופני רב אך אם הוא מופיע לאחר מאמץ גופני מתון יחסית או בזמן מנוחה, יש בו כדי להוות סממן למחלה או פתולוגיה מסוימת שיש לטפל בה.
בין היתר קוצר נשימה יכול להיות תוצאה של דלקת ריאות, מחלות ריאה חסימתיות כרוניות, חזה אוויר, תסחיף ריאתי, מחלות ריאה אינטרסטציאליות ועוד. בנוסף לבעיות הקשורות ישירות למערכת הנשימה, קוצר נשימה יכול להיות גם תוצאה של בעיות פסיכיאטריות כמו לדוגמה במקרה של התקפי חרדה, בהם מורגש קוצר נשימה גם ללא עדות לפתולוגיה במערכת הנשימה.
גורמים אפשריים נוספים לקוצר נשימה הם סיבות נוירולוגיות שונות, בעיות הורמונליות מסוימות, מחלות הקשורות למערכת הדם כמו לדוגמה אנמיה ועוד.
כיצד ניתן להבחין בין קוצר נשימה על רקע התקף אסתמה לבין קוצר נשימה המופיע על רקע אחר?
פעמים רבות בזמן שמורגש קוצר נשימה לא ניתן יהיה לדעת בבירור מה הוא המקור להתקף ועל רקע איזו בעיה התפתח.
עם זאת, בדרך כלל לקוצר הנשימה יתלוו תסמינים נוספים שיוכלו לסייע בתהליך האבחנה. כך לדוגמה אם החולה סובל במקביל לקוצר הנשימה גם מצפצופים בזמן הנשימה ואם מדובר בקוצר נשימה המופיע באופן התקפי אחת לזמן מה לאחר חשיפה לאלרגן מסוים, ייתכן מאוד כי הוא סובל ממחלת האסתמה.
לעומת זאת אם מדובר בחולה מבוגר שעישן במשך מספר עשורים, הסובל משיעולים כרוניים ולא התקפיים, ייתכן מאוד כי קוצר הנשימה התפתח על רקע מחלת ריאות חסימתית כמו לדוגמה נפחת.
הדרך הטובה ביותר שניתן לנקוט בה על מנת לאבחן קוצר נשימה ממקור של מחלת האסתמה היא על ידי ביצוע בדיקות מיוחדות המאפשרות להדגים את ההיצרות של דרכי הנשימה ולבחון את התגובה של דרכי הנשימה לטיפול התרופתי. כמו כן ניתן לבצע מבחן תגר עם היסטמין או מטכולין לאישוש סופי של האבחנה.