ברונכיטיס הינה מחלה זיהומית, אשר ברוב המקרים נגרמת מווירוס ובמיעוטם, הגורם הינו חיידקי. במקרים כרוניים, לרוב, גורם הזיהום יהיה עישון או זיהום סביבתי אחר הכולל ערפיח.
במקרה כזה הברונכיטיס תוגדר כחלק מסינדרום COPD. באבחון הברונכיטיס, יש לשים לב ולשלול הסתבכות בדלקת ריאות, אשר תאובחן באמצעות צילום חזה.
בדרך כלל מהלך המחלה הינו ארוך, הן בברונכיטיס אקוטי (חריף) והן במהלך כרוני, גם לאחר התערבות תרופתית. השיעול והליחה הנלווים למחלה זו יכולים להימשך למספר שבועות ולפעמים אף חודשים.
לרוב, לפני שיוצע לחולה טיפול תרופתי, יוצעו טיפולים רבים אשר יכולים להקל על התסמינים ולהתמודד עם התקדמות והתפתחות המחלה וסיבוכיה.
טיפולים אלה יכולים לכלול חדרי מלח, פיזיותרפיה נשימתית, טיפולי אינהלציה ועוד. טיפול ביתי צריך לכלול שתייה רבה, מנוחה ושימוש במכשיר אדים עם או בלי שמן אשר מקל על הנשימה, ומוסיף לחות לאוויר.
הן בברונכיטיס כרוני והן בברונכיטיס אקוטית הנגרמת ממזהם ויראלי, לטיפול התרופתי אין כל משמעות. טיפולים תרופתיים יינתנו, לרוב למטרת הקלה בתסמינים, ולא לשם הריפוי.
חולים משני הסוגים מצופים לאמץ אורך חיים בריא יותר כמו הפסקת העישון, אי חשיפה לעישון פאסיבי או אוויר מזהם ופעילות גופנית.
טיפול להקלת הנשימה
בכדי להקל על התסמינים והקושי הניכר בנשימה, נהוג לתת תרופות מרפות שרירים במשאפים ובאינהלציות.
לפעמים נעשה שימוש בסטרואידים אשר יכולים להוריד ולהרגיע את מרכיבי הדלקת המעורבים בברונכיטיס.
תרופות אלה יינתנו, לרוב, כאשר מדובר על חולים רגישים ובעלי נטייה להתפתחות סיבוכים. לריכוך הכיח, לפעמים יינתנו תרופות אשר יקלו על הצטברותו ופליטתו.
תרופות נוספות אשר יכולות להקל על התסמינים, ונמכרות ללא מרשם רופא, יכולות להקל על השיעול, להוריד את החום ולהקל על כאבי הראש הנפוצים.
השימוש בסירופים מכייחים, כדוגמת מוקוליט (Mucolit, Carbocisteine), ברונכו די (Broncho D) ואחרים, יכול להקל על התסמינים ולשחרר את הריאה ממצבור הליחה.
להקלת החום והורדת כאבי הראש, נהוג להשתמש באקמול או דקסמול לסוגיהם, על פי הרגלי החולה. עם זאת, ההמלצה היא להימנע מתרופות אשר מדכאות את השיעול, מכיוון שאלה עלולות להחמיר את המחלה ולהאריך את משכה, דווקא מכיוון שתפקיד השיעול היצרני (המלווה בליחה) במצבי ברונכיטיס הינו להוציא את הגורמים המזהמים מתוך הריאות.
טיפולים תרופתיים תומכים
במקרים בהם נוזלים רבים נמצאים באזורי הנשימה, יכולות להופיע בצקות. מצב זה מסכן את תפקוד הלב, ולכן הטיפול התרופתי אשר יינתן ינסה לחזק את יכולת ההתכווצות של הלב, כך שיוכל להתגבר על הקושי הקיים. מעבר לכך, חשיבות תפוקת הלב מתעצמת כאשא ריווי חמצן נמוך בדם, עלול לסכן איברים נוספים (בדרך כלל פריפריים) אשר לא מסופקים באופן ראוי בחמצן.
טיפולים תרופתיים משלימים אחרים יוכלו לטפל בשיעול ובמצב העייפות והחולשה המפריעים לחולה. לחולה זה יינתנו כדורי הרגעה ושינה, בכדי שיוכל לישון ולצבור כוחות לעבר ריפוי מלא.
מכיוון שטיפול אנטיביוטי לא יעיל במצבים של נגיפים, הוא יינתן רק במקרים בהם יש חשד לסיבוכים של דלקות ריאות, גם אם הגורם לברונכיטיס הינו ויראלי.
מצבים מחשידים אלה יהיו בעת הופעת חום גבוה אשר אינו יורד במשך מספר ימים, סחרחורת, נשימה מהירה או נטייה להתפתחות מחלה כרונית (למשל אצל חולי לב, חולים אסתמטיים או מעשנים).
במקרים אלה יינתן טיפול אנטיביוטי רחב אפקט כמו מוקסיפן (Moxypen, Amoxcycillin) או מוקסיוויט (ממשפחת הפנצילינים) לפרק זמן מוגבל.
בכל מקרה, יש להיזהר עם מתן תכשירים אלה, בכדי למנוע מצב של התפתחות זנים עמידים לתרופות.
