דלקת ריאות היא מחלה נפוצה, הפוגעת בחלקים נכבדים מהאוכלוסייה, בעיקר בעונת החורף. דלקת ריאות יכולה להיות מחלה קשה ומטרידה, והיא מפילה חללים רבים, בעיקר בגיל המבוגר.
קיימים מחוללים רבים של דלקת ריאות – חיידקים שונים, נגיפים, פטריות, ועוד. כדי להתאים טיפול מתאים בדלקת ריאות רצוי לדעת מה המחולל הזיהוי של הדלקת – כדי לתת את הטיפול המיטבי.
דלקת ריאות "רגילה" לעומת דלקת ריאות "א-טיפית"
באופן כללי, נהוג לחלק את דלקות הריאה לשני סוגים כלליים: דלקת ריאות "רגילה", ודלקת ריאות "אטיפית".
חלוקה זו קשורה בקשר הדוק למחוללים השונים של דלקת ריאות. המחולל הנפוץ ביותר הוא חיידק הפנומוקוק, הגורם לדלקת ריאות רגילה.
הסימנים של דלקת ריאות זו הם תסנין ריאתי ברור, חרחורים וצפצופים בבדיקת האיזור הפגוע בריאה, פגיעה ריאתית באונה מסויימת, חום ושיעול. בדלקת ריאות "אטיפית", הסימנים יכולים להיות מעט שונים מדלקת ריאות רגילה, לכלול מעורבות מפוזרת ("דיפוזית") של הריאות, עם סימנים קלים יותר בבדיקה גופנית, ולעיתים עם תלונות חוץ ריאתיות, כמו שלשולים.
המחוללים של דלקת ריאות "א-טיפית" הם נגיפים שונים, חיידקים מיוחדים (מיקופלזמה, לגיונלה), וכדומה. בנוסף, נהוג לחלק את דלקות הריאה לדלקות הנרכשות בקהילה, לעומת דלקות המופיעות בבתי החולים.
דלקות ריאה בבתי החולים קשורות לחיידקים אחרים, לעיתים קרובות כאלו המגלים עמידויות לתרופות אנטיביוטיות רבות.
חיידקים הגורמים לדלקת ריאות
המחולל הנפוץ ביותר של דלקת ריאות הוא חיידק הפנוימוקוק (פנוימו – אוויר, של הריאות. קוק – צורה אופיינית של חיידקים, עיגול קטן).
חיידק זה מסווג כחיידק הנצבע חיובית בצביעת גרם, והוא מתפשט באונה ריאתית, מביא לזיהום, הצטברות של מוגלה, חום ושיעול.
החיידק שוכן בדרך קבע בלוע של רבים מאיתנו, גם ללא שיגרום מחלה כלשהי. הטיפול בו כולל אנטיביוטיקה ממשפחת הפנצילינים או הצפלוספורינים. כיום קיים גם חיסון הפעיל כנגד מספר זנים של החיידק.
חיידק תוך תאי קטן, מיקופלזמה. גורם לדלקת ריאות "א-טיפית", המופיעה לרוב בילדים או במבגורים צעירים, ומאפייניה בדרך כלל קלים יותר מדלקת הריאות שנגרמת על ידי חיידק הפנוימוקוק. הטיפול המקובל הוא אנטיביוטיקה ממשפחת המקרלידים.
חיידק אחר שזכה לפרסום ומחולל דלקת ריאות הוא חיידק הלגיונלה. חיידק זה קיבל את שמו לאחר התפרצות של דלקת ריאות בכנס של ותיקי צבא (לגיונרים).
חיידק הלגיונלה גורם לדלקת ריאות א-טיפית, המלווה בדרך כלל בשלשולים. החיידק נוטה להתפתח במקורות מים, ויכול להתפשט דרך מערכות אוורור.
מספר חיידקים נוספים המחוללים דלקת ריאות:
- חידק הסטפילוקוק, שיכול לגרום לדלקת ריאות סוערת, בעיקר לאחר זיהום נגיפי (למשל בשפעת).
- חיידק הכלמידיה – חיידק קטן הגורם דלקת ריאות "א-טיפית"
- חיידק הפסודאמונוס – חיידק עמיד למדי, שגורם לדלקת ריאות במאושפזים ובמונשמים
נגיפים הגורמים לדלקת ריאות
קיימים נגיפים רבים המביאים לדלקת ריאות. הנפוץ והידוע שבהם הוא נגיף השפעת, שיכול לגרום למחלות של דרכי הנשימה העלינות והתחתונות כאחד.
נגיפים אחרים שידועים כגורמים נפוצים לדלקת ריאות הם אדנו-וירוס , RSV (וירוס שנפוץ בילדים וגורם לשיעול אופייני "נבחני"), נגיף הפארא-אינפלואנה, ועוד.
בדרך כלל אין חשיבות מיוחדת לאבחנה של הנגיף שגרם לדלקת הריאות – הטיפול כולל כמעט תמיד תמיכה בלבד, ואין כמעט תרופות ספציפיות הנלחמות בנגיפים.
מחוללים נוספים ומיוחדים
מלבד המחוללים שהוזכרו, קיימים גם מיקרואורגניזמים אחרים שיודעים לגרום לדלקת ריאות. פטריות הם יצורים מורכבים מעט יותר מחיידקים, והן יכולות לפגוע בריאות בצורה קשה, בעיקר בחולים מדוכאי חיסון.
פטריית האספרגילוסוס היא דוגמא למחולל פטרייתי של דלקת ריאות. הטיפול בזיהומים פטרייתיים איננו אנטיביוטי, וכלל תרופות מיוחדות: תרופות ממשפחת האזולים, אמפוטריצין, ועוד.
יצור ביולוגי הדומה לפטריה מחד ולפרזיט מאידך זכה לפרסום בגלל דלקת ריאות סוערת ומפושטת המופיעה בחוללי איידס ומדוכאי חיסון.
שמו של מחולל זה הוא פנוימציסטיס ג'ירובצ'י (בעבר: פנוימציסטיס קריני). טיפול אנטיביוטי מקדים כנגד יצור זה חשוב כי למנוע דלקת ריאות בחולים שתוארו.
ראו גם: