מחלת האסתמה מתווכת על ידי תהליך דלקתי, שמגביר את היצרות הסימפונות ואת חומרת ההתקפים. שליטה בתהליך הדלקתי מאפשרת להפחית את כמות ההתקפים וחומרתם ומקובלת מאוד בכל טיפול מונע בחולי אסתמה. הטיפול בתהליך הדלקתי אמנם לא גורם להפסקה מיידית של ההתקפים, אך בשימוש ארוך טווח מפחית את תדירות ההתקפים ונחשב ליעיל מאוד.
הטיפול האנטי דלקתי מתקדם על פי שלבי הטיפול במחלת האסתמה, וככל שמתקדמים בטיפול כך מוגבר השימוש בתרופות שונות למניעת התהליך הדלקתי.
סטרואידים בשאיפה
שימוש נכון בסטרואידים משפר את הטיפול ומפחית את כמות התרופות הנדרשת. הטיפול הסטרואידי מפחית את מספר תאי הדלקת ומונע את פעולתם בדרכי האוויר.
הטיפול בסטרואידים מתבצע בדרך כלל פעמיים ביום, בשילוב עם מרחיבי סימפונות ארוכי טווח. בזכות השימוש בסטרואידים נמנעים סימנים רבים של אסתמה, כמו התלקחות התקפים בלילה או הופעת צפצופים וקוצר נשימה בזמן פעילות גופנית.
כמו כן, הפסקת השימוש בסטרואידים גורם להתדרדרות איטית במצב, וזאת מכיוון שהטיפול הסטרואידי לא גרם לריפוי המחלה אלא רק לעיכוב התהליך הדלקתי.
יש לציין שמחקרים ארוכי טווח לא הצליחו להוכיח קשר בין שימוש בסטרואידים בשאיפה לבין סימנים בטווח הארוך כמו הפרעות גדילה או אוסטאופורוזיס, ומדובר בטיפול יעיל ובטוח מאוד.
סטרואידים סיסטמיים
במקרים שמדובר בהתקפים קשים של אסתמה או כאשר הטיפול בשאיפה לא משיג תוצאות טובות משתמשים גם בסטרואידים סיסטמיים. ברוב המקרים מדובר בשימוש קצר טווח, הכולל פרדניזון ל-5-10 ימים, ומטרתו להפחית את האפקט הדלקתי במקרים של התלקחות קיצונית של המחלה. כמו כן, כ-1% מחולי האסתמה נדרשים לטיפול סיסטמי כרוני על מנת לשלוט במחלה. במקרים אלה מדובר בטיפול יום-יומי במינון נמוך שאחראי למנוע את התקפי האסתמה הקשים. ההחלטה על טיפול מסוג זה מתבצעת לאחר נסיונות רבים ושימוש בתרופות שונות ללא הצלחה. תופעות הלוואי של הסטרואידים הסיסטמיים קשות ביותר וכוללות נזקים לטווח הקצר ולטווח הארוך. תופעות הלוואי כוללות השמנה בטנית, אוסטאופורוזיס, סכרת, יתר לחץ דם, דיכאון וקטרקט, ולרוע המזל חולים המטופלים על ידי סטרואידים במשך שנים רבות סובלים מאוד מסיבוכים אלו. כמו כן, הטיפול בסטרואידים גורמים לדיכוי של מערכת החיסון ולרגישות יתר לזיהומים שונים.מעכבי לויקטרינים
סוג נוסף של תרופות מעכב את התהליך הדלקתי באמצעות מנגנון של עיכוב לויקטרינים – תאים המתווכים את התהליך הדלקתי ומיוצרים על ידי תאי מאסט. עיכוב הלויקטרינים מוביל להפחתת התהליך הדלקתי ומאפשר שיפור כללי במצב. תרופה מוכרת ממשפחה זו היא סינגולייר, אשר נינטלת דרך הפה ומספקת שיפור משמעותי במצב חולי האסתמה.הטיפול בתרופות מסוג זה נחשב לשלב מתקדם בטיפול באסתמה, ותפקידו העיקרי למנוע את העלאת המינון של סטרואידים הסיסטמיים. יש לציין שאלה התרופות הפחות יעילות מבין התרופות השונות לטיפול באסתמה, אך ניתן להשיג בעזרתן שיפור ניכר במצב.
