התקף אסטמה

אסתמה (אסתמה, גנחת הסמפונות או קצרת הנשימה) היא מחלה ריאתית חסימתית כרונית הבאה לידי ביטוי בהתקפים, הנקראים מטבע הדברים "התקפי אסתמה". המשמעות של כך היא שבעוד שהחולה באסתמה לא מפסיק להיות חולה במחלה, הרי שהמחלה לא נוכחת בחייו בכל רגע נתון ולא מרימה את ראשה בכל נשימה ונשימה. הדבר דומה לחולה במחלת מעיים דלקתית, הסובל מתקופות של התפרצות או התלקחות, שביניהן ישנן תקופות של נסיגה, רמיסיה או רגיעה.

ההבדל העיקרי בין מחלת קרוהן או קוליטיס לבין מחלת האסתמה הוא שההתקפים של מחלת האסתמה קצרים יותר וממוקדים יותר. עם זאת יש לציין כי תפקודי ריאה נמוכים מאוד בזמן מנוחה, יכולים להעיד על מקרה קשה של אסתמה כרונית. הן אסתמה כרונית והן אסתמה הבאה לידי ביטוי אך ורק באופן התקפי הן מחלות שיכולות לסכן את חיי הסובלים מהן.

מה הם הגורמים להתקף אסתמה?

חשוב להבדיל בין הגורמים למחלת האסתמה עצמה לבין הגורמים שמעוררים את ההתקף בקרב החולים. בעוד שהגורמים למחלה עצמה כוללים בין היתר אטופיה, נטייה גנטית, חשיפה תעסוקתית ועישון, הרי שאת ההתקפים עצמם מעוררים בדרך כלל חומרים אלרגניים שונים אליהם רגישים החולים. בין האלרגנים השכיחים ביותר הגורמים להתפרצות של התקף אסתמה ניתן להזכיר את קרדית אבק הבית, את פרוות בעלי החיים, אבקנים למיניהם ועוד.

גורמים נוספים להתקף אסתמה הם שינויים הורמונליים מסוגים שונים (יתר פעילות או תת פעילות של בלוטת התריס, המחזור החודשי ועוד), פעילות גופנית (בעיקר בקרב ילדים קטנים), תרופות מסוג חוסמי בטא ועוד.

מה הם התסמינים הקליניים של התקף אסתמה?

התקף אסתמה בא לידי ביטוי במגוון תסמינים הקשורים למערכת הנשימה כשבעיקר מדובר בקוצר נשימה, שיעול, ליחה וצפצופים בזמן הנשימה. ייתכן מאוד כי התסמינים יופיעו בצורה עוצמתית יותר במהלך הלילה כשלעתים התסמינים יעירו את החולה משנתו בשעות הבוקר המוקדמות. תסמינים נוספים של התקף אסתמה הם לדוגמה שימוש בשרירי עזר לצורך נשימה, עלייה בייצור ריר בדרכי הנשימה, חרחורים ותחושה חזקה של קושי למלא באוויר את הריאות.

כל התסמינים הנ"ל יכולים להופיע במגוון רחב של דרגות חומרה כך שבמקרים מסוימים החולה יכול לסבול מהתקף קל מאוד אך במקרים אחרים ייתכן התקף כה חמור עד שלא יהיה מנוס מלאשפז את החולה בבית החולים, על מנת שיוכל לקבל חמצן באופן מלאכותי.

תסמינים המבשרים על בוא ההתקף

במקרים מסוימים עלולים להופיע סימנים מיוחדים שכאילו מבשרים על בוא ההתקף. כך למשל ישנם חולים המדווחים על כך שלפני ההתקף הם חשים תחושת פחד שלא ניתן להסבירו במילים, אחרים חשים תחושה של חוסר נוחות בין השכמות וכן ישנם חולים המדווחים על מעין תחושת עקצוץ מתחת לסנטר.

כיצד מטפלים בהתקף אסתמה?

מטרת העל בטיפול בהתקף אסתמה היא להוביל להרחבת נתיבי האוויר במהירות האפשרית על מנת למנוע חנק. לצורך כך נעשה שימוש במרחיבי סמפונות כשבגדול מדובר על שלושה סוגים עיקריים של תרופות להלן:

• אגוניסטים לרצפטור בתא 2 (בריקלין וונטולין) – התרופות במשפחה זו נחשבות ליעילות ביותר שכן הן גורמות להרחבה של השרירים החלקים באופן מידי כשבנוסף הן מורידות את רמת ההפרשה של הריר בדרכי הנשימה.
• תרופות אנטי כולינרגיות כמו אירובנט למשל – תרופות הפועלות רק במנגנון אחד הקשור להפחתת הכיווץ בדרכי הנשימה ולכן נחשבות לפחות יעילות מהאגוניסטים לרצפטור בתא 2.
• תאופילין – תרופה זו נמצאה בשימוש נרחב בעבר אך כיום הפופולאריות שלה נמצאת בירידה לאור ריבוי תופעות הלוואי והיעילות הפחותה שלה.