לחולים במחלות אוטואימוניות יש סיכוי רב יותר להופעת תסחיף ריאתי, כך עולה ממחקר שוודי שפורסם לאחרונה.

הסיבה לכך היא ככל הנראה אופיין הדלקתי של המחלות האוטואימוניות המגביר את הסיכון להיווצרות קרישי דם בורידי הרגליים.

מהו תסחיף ריאתי?

תסחיף ריאתי הוא מצב שבו נוצרת חסימה באחד מכלי הדם של הריאות בגלל קריש דם או חלקיק אחר כגון שומן או אוויר שזרם אליו דרך הדם.

המקרה הנפוץ של תסחיף ריאתי הוא כתוצאה מקריש דם שמקורו בוורידי הרגליים. מצב זה נקרא VTE – Venus thromboembolism והוא נגרם בדרך כלל בגלל קרישיות יתר או כתוצאה משינויים בזרימת הדם.

תסחיף ריאתי הוא מצב מסוכן העלול להוביל לקשיי נשימה חמורים, איבוד הכרה, לחץ דם נמוך ומוות. מדובר במצב נפוץ המהווה 15% ממקרי המוות הפתאומיים.

אודות המחקר

המחקר בדק כחצי מיליון חולים במחלות אוטואימוניות בשוודיה בין השנים 1964-2008 שאושפזו בעקבות מחלתם.

מטרת המחקר הייתה לבדוק את שכיחות הופעת התסחיף הריאתי בקרב חולים אלו, וכדי לשלול גורמי סיכון אחרים פרט למחלה האוטואימונית לא נכללו חולים שסבלו מ-VTE לפני המחלה.

הבדיקה התבססה על מאגר הנתונים הרפואיים הלאומי בשוודיה וכללה נתונים על חולים ב-33 מחלות אוטואימוניות שונות.

ממצאי המחקר

החוקרים מצאו שהסיכון להופעת תסחיף ריאתי בקרב חולים אלו היה גבוה משמעותית בהשוואה לכלל האוכלוסייה.

הסיכון הגבוה ביותר נמצא בשנה הראשונה שלאחר האשפוז כתוצאה מהמחלה, ועם הזמן הוא הלך ופחת.

בשנה הראשונה שלאחר האשפוז הסיכון היחסי הממוצע עמד על 6.38, ירד ל-1.53 כעבור שנה עד חמש שנים, פחת ל-1.15 כעבור חמש עד עשר שנים ועמד על 1.04 מעל עשר שנים. בחלק מהמחלות הסיכון נשאר גבוה גם לאחר תקופה של חמש ועשר שנים. החל מהשנה 1989 נמצאה ירידה זניחה בסיכון.

בסך הכול אושפזו במהלך תקופה זו 15,607 חולים בעקבות תסחיף ריאתי.

החוקרים לא מצאו הבדל בסיכון בין גברים לנשים, בין הגילאים השונים או בין משך האשפוז. עם זאת נמצא שהשכיחות להופעת תסחיף ריאתי הייתה גבוהה יותר במחלות מסוימות, אף שבכל 33 המחלות נמצא סיכון מוגבר. בין המחלות שהשכיחות לתסחיף ריאתי הייתה גבוהה יותר אצלן:

מחלות נוספות נפוצות שהסיכון היה גבוה יותר אצלן הן קוליטיס כיבית, אנמיה, קדחת שגרונית ועוד.

המחקר פורסם בכתב העת "The Lancet" וממצאיו מצביעים על קשר מובהק בין מחלה אוטואימונית מכל סוג שהוא להופעת תסחיף ריאתי, בפרט בשנה הראשונה שלאחר האשפוז.

הסיבה לסיכון המוגבר

הסיבה לסיכון המוגבר בקרב החולים במחלות אוטואימוניות היא ככל הנראה פגיעה במנגנון קרישת הדם (קרישיות יתר) המאפיינת רבות ממחלות אלו.

חלק ניכר מהמחלות האוטואימוניות מתבטאות במצבים דלקתיים המגבירים את הסיכון ל-VTE, שהוא כאמור הגורם העיקרי לתסחיף ריאתי.

בעבר מצאו במחקרים שישנה עלייה בסיכון ל-VTE בקרב מחלות אוטואימוניות מסוימות כגון זאבת, סכרת מסוג 1, מחלת בכצ'ט, צליאק, קוליטיס, קרוהן, דלקת מפרקים שגרונית ועוד.

החוקרים ממליצים בעקבות הממצאים שבעת טיפול במחלות אוטואימוניות תילקח בחשבון האפשרות להפרעה במערכת הקרישה ובפקטורי הקרישה ותישקל האפשרות לכלול גם טיפול בקרישיות יתר כדי למנוע הופעת תסחיף ריאתי.

ראו גם:

אוטם ראיה

מחלות ווסקולריות – מחלות ריאה

דילוג לתוכן